ד"ר מעין מורג, ראשת המכינה, במאמר ב"הארץ"

דמיינו מקום שבו בנות ובני נוער יושבים במעגלי לימוד ומתלהבות מטקסטים קאנוניים החל מהתנ"ך והתלמוד, דרך פילוסופיה אקזיסטנציאליסטית ושירה מודרנית ועד מאמרי יסוד במדעי המדינה. בתום השיעור יוצאים הצוותים להובלת פרויקט של חלוקת מזון לדרי רחוב בתחנה המרכזית. את ארוחת הצהריים הם בישלו בתורנויות תוך ניהול עצמי של התקציב, ואת אחר הצהריים יעבירו בהדרכת ילדות וילדים ממשפחות מעוטות יכולת וסיוע בשיעורי בית לילדי פליטים, או בהפעלת מועדוני נוער לנוער ערבי ויהודי.

בערב, אחרי אימון יוגה משותף על יד הים, הם ינהלו שיחת קבוצה שבה יעסקו בחיים המשותפים שלהם ובמתחים החברתיים העולים מהם, יקבלו החלטות במליאה על נושאי הלימוד או כיצד להשתמש בתקציב הטיולים. בשישי, ועדת תרבות – המורכבת גם היא מנערות ונערים חברי הקבוצה – תכין קבלת שבת שכוללת טקסטים מסורתיים מהסידור לצד שירים ישראליים ולועזיים עכשוויים. נשמע כמו תרחיש בדיוני במסגרת חינוכית אוטופית? כך נראה יום שגרתי במכינה הקדם צבאית תלם שנמצאת ביפו ובחולון.

כל מה שהיינו חולמות שמערכת החינוך הממלכתית תהיה, המכינות הקדם צבאיות מוציאות אל הפועל. לא מפתיע, אם כך, שהן נהנות מביקוש שהולך וגובר מצד בני נוער והוריהם, שמבקשים עבורם שנת פעילות משמעותית לפני שירותם הצבאי.

ריקי שפרינצק מבקרת את מפעל המכינות הקדם צבאיות החילוניות בטענה שהן מעודדות לאומנות ומיליטריזם. שפרינצק ככל הנראה אינה מכירה את עולם המכינות החילוניות הליברליות באמת. כמי שעומדת בראש מכינה כזו, אני יכולה להעיד שהמכינות הליברליות הן גופים חינוכיים שחשיבותם ראשונה במעלה לכל מי שהדמוקרטיה הישראלית נמצאת בראש סדר העדיפויות שלו. אני לא מכירה עוד הרבה מסגרות חינוכיות לנוער בישראל שעוסקות בזהויות מגדריות באופן פתוח וחופשי, שמלמדות כלכלה מנקודת מבט סוציאל-דמוקרטית ושחניכיהן מצטרפים ויוזמים באופן קבוע הפגנות למען הערכים החשובים להם – משבר האקלים, מניעת אלימות נגד נשים, התנגדות לשחיתות שלטונית ותמיכה בהפרדת דת ומדינה ובזכויות להטבא"ק.

מאמרה של שפרינצק מלא בטענות שקל מאוד להפריך. כך לדוגמה, הטענה שכלל ראשי המכינות הם קצינים מעוטרים בצה"ל (החתומה מטה אמנם עשתה שירות משמעותי בחיל המודיעין, אך לא כקצינה). הטענה המקוממת ביותר היא ההסקה על כלל המכינות מפועלם של שני ראשי מכינות לשעבר – יובל כאהן ולהבדיל, עמיחי שיקלי. להכתים מפעל חינוכי שלם על סמך שני אנשים, זה לכל הפחות רשלני ושופך את התינוק עם המים. במסגרת עבודתי בעולם המכינות הקדם צבאיות החילוניות פגשתי אין ספור אנשי חינוך מסורים וערכיים, שאין להם דבר וחצי דבר עם המורשת הערכית או המצפון – או היעדרם – של כאהן ושיקלי.

אני ממליצה לכל הורה המזדהה עם ערכי ההומניזם והדמוקרטיה, לעודד את ילדיו להצטרף למכינה חילונית ליברלית. אשמח מאוד אם בתי תבחר בעתיד להצטרף למכינה קדם צבאית חילונית ליברלית, ומי יודע, אולי ביחד עם הבן של ריקי שפרינצק?

המאמר פורסם ב"הארץ" באוקטובר 2022